שלום לכולם,
שמי יהב ואני סטודנטית לתואר ראשון בחינוך וחברה בקריה האקדמית אונו.
במסגרת הקורס: טכנולוגיה, חברה ותרבות דיגיטלית התבקשנו לבנות בלוג. 

הנושא אותו בחרתי הינו ערך קבלת השונה והאחר
מהו? ומה החשיבות שבו?

המפגש של "האני" עם "האחר" יוצר אתגר שעליו להתמודד אתו ולקבלו, והרי אותו זולת אף הוא שומע, רואה, מרגיש וחושב בדיוק כמוני, אך בדרך אחרת ייחודית משלו. נוכל למצוא עצמינו נשכרים מזולתנו על אף השוני ביננו, כאשר לא נפתח במנוסה כבורחים מפני "אויב", אלא בעת שנפנים להבין בעצם קיומו בתודעתנו, רק במצב הזה כשהוא קיים עבורנו, לא נפתח את אותה חרדה שתגרום לנו למנוסה מפניו, ובעצם נהפוך אותו לפרטנר וביחסי הגומלין ביננו גם נרחיב דעתנו. עלינו לאפשר את נתינת המקום לאחר השונה מאתנו וכן קבלתו כפי שהוא ולהעריכו מבלי ניסיון לשנותו או להתאימו לדפוס התנהגותי מסוים.


ערך זה הוא ערך אותו צריך להנחיל לילדים מגיל קטן, כך שלא תהינה הסתכלות שונה ואחרת כלפי אדם עם מוגבלות או פגם מסוים.
אנשים אשר חשים את היחס האחר והשונה כלפיהם, בדרך כלל נוטים ליחס דימוי עצמי נמוך ויחד עם זאת, תחושת הביטחון העצמי יורדת.
אנו צריכים להבין, כי אנו חברה אנושית מגוונת וכל אדם החי סביבנו, גם אם קיימת אצלו המוגבלות הפיזית או הנפשית, גם אם צבע עורו שונה משלנו, הוא עדיין אדם שווה זכויות. 
כולנו חברה אנושית אחת, כולנו שווים, אנו צריכים להושיט יד לאחר, לעזור לו ולקדם אותו, לשתף אותו ולתת לו להרגיש שהוא שווה. 
אנו צריכים להבין ולהנחיל זאת גם לילדינו, כי אין אדם מושלם, בכל אחד ואחד קיים פגם אפילו אם לא נראה לעינינו.

הכל זה עניין של גישה והסתכלות, ברגע שההסתכלות תהיה אחרת והיחס יהיה אחר - 
אנו כחברה אנושית צלחנו מכל הבחינות!








מזמינה אתכם לקרוא את הספר או לצפות בסרט "פלא" המתאר את סיפורו של אוגוסט "אוגי" פולמן בן ה-10 אשר נולד עם תסמונת גנטית נדירה שגרמה לעיוות חמור בפניו. במשך ילדותו, הוריו שמרו וגוננו עליו כדי שלא יצטרך לסבול מהצקות הסביבה ולאחר שזכה לחינוך ביתי, בשלב מסוים הוחלט לשלוח אותו לראשונה לבית ספר רגיל. במהלך הספר נראה את ניסיונות השתלבותו במקום וחששותיו המרובות הנובעות מהשונות שלו. וכן, הספר מציג את הקשר הישיר בין ההתמודדות עם אתגרי החיים וקבלת השונה לבין דימויו העצמי של אוגי. הסופרת השתמשה באסטרטגיה של חלוקת הספר לפרקים כשכל פרק מאפשר לקורא לראות את פני הדברים דרך נקודת מבט של דמות אחרת ובאמצעותה לבחון את סיפורו ודמותו של אוגי מפרספקטיבות שונות. אסטרטגיה זו מייצרת דינמיות בכל הנוגע לשיפוטינו את הדמויות האחרות ויחסינו כלפיהם ומספקת תובנות הקשורות להתמודדות עם חריגות. כל דמות מאופיינת ע"י איור בעל פגם שבאמצעותו הספר מנסה להעביר לקוראים שלכולנו יש פגמים - פנימיים או חיצוניים ועלינו להיות יותר סבלנים, לקבל את השונה ולא לתת לפגם למנוע מאתנו להעריך את האדם שעומד מולנו.  


לסיכום,

"אם אני זה אני בגלל שאתה זה אתה
ואתה זה אתה בגלל שאני זה אני
אז אני לא אני, ואתה לא אתה.
אבל
אם אני זה אני בגלל שאני זה אני,
ואתה זה אתה בגלל שאתה זה אתה -
אז אני זה אני ואתה זה אתה"
(ר' מנחם מנדל מקוצק)

רק כאשר האדם מקבל את עצמו כמו שהוא - הוא יכול להתחבר אל זולתו.
אם אין האדם חי את עצמו, אלא מחפש גדולה שאיננה מתאימה לו - לא יוכל להתחבר לזולתו.
רק מי שהאני שלו בנוי היטב, שאיננו מושפע מדברים חיצוניים אלא שלם עם עצמו ומקבל את עצמו, יוכל לומר "אתה", וליצור קשר אמתי עם הזולת.
"ואהבת לרעך - כמוך", כדי לאהוב את הזולת יש צורך קודם כל בכך שיאהב האדם את עצמו. רק מי שאוהב את עצמו מתוך הבנת ערכו האמתי - יבין את ערכו של חברו, יקבל אותו כמו שהוא - ויאהב אותו.



תגובות

  1. נהנתי לקרוא נושא מעצים בעל ערך חשוב מאוד!
    הוספת הכלים הנוספים תרמו רבות! מחכה לפוסט הבא :)

    השבמחק
  2. מדהים מדהים, נושא כלכך חשוב שחובה לדבר עליו ופשוט להיות רגישים יותר לסביבה ולדעת שכולם מיוחדים ושווים באותה מידה!
    נושא זה ממש קרוב לליבי כי נחשפתי לנושא זה מקרוב בשנת שירות שהייתי בבית ספר של שיתוק מוחין מכיתה א' עד גיל 21 והבנתי עד כמה הנושא הזה חשוב וקריטי וכמה הם מדהימים וחכמים !
    מסכימה עם כל מילה שכתבת!

    השבמחק
  3. נושא מדהים! נהניתי לקרוא את התוכן! מתחבר מאוד לכל הנאמר ולמסר שעומד בראשו!

    השבמחק
  4. ווואאווו כל כך נכון!! כמי שעוסקת עם האוכלוסיה הרגילה ועם האוכלוסיה המיוחדת, הנושא הזה כל כך רלוונטי!
    כתבת בצורה יפה ומעצימה שנהנתי לקרוא ולקחתי אפילו רעיונות כיצד ליישם וללמד את התלמידים שלי את הנושא הזה!
    מדהימה, העברת את המסר בצורה מרגשת!

    השבמחק
  5. פוסט מהמם!!! גם אני ראיתי את הסרט והתרגשתי מאודד! 😊

    השבמחק

הוסף רשומת תגובה

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה